פסק-דין בתיק ת"א 29545-05

מבוא

1.      לפניי תביעת התובע, יליד 14.6.57, בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונה שארעה ביום 8.6.1998 (להלן:" התאונה").

2.      התביעה הוגשה בתחילה כנגד הנתבע 1- מר שמשון ספרדי (להלן:" הנתבע") וכנגד מבטחת אחריותו של הנתבע בפוליסת אחריות מעבידים שהיתה בתוקף במועד התאונה. בישיבת יום 9.7.06 הגיעו הצדדים להסכמה לפיה תצורף מעבידתו של התובע - חברת המבריק המקורי בע"מ כנתבעת נוספת (להלן:" הנתבעת") וכי התביעה כנגד מנהלה - הנתבע תמחק. (המבטחת והנתבעת יקראו להלן לשם הקיצור:" הנתבעות").

3.      במועד התאונה הועסק התובע ע"י הנתבעת שהינה חברה פרטית.

4.      אין מחלוקת כי ביום 8.6.1998 עבד התובע על סולם שסופק ע"י הנתבעת וכי נפל מהסולם ונחבל. הצדדים חלוקים, בין היתר, בדבר נסיבות אירוע התאונה וגורמיה ובשאלת החבות. כן חלוקים הצדדים בשאלת שיעור הנזק.

5.      פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי את חקירותיהם הנגדיות של התובע והנתבע, שמעתי את סיכומיהם בע"פ של ב"כ בעלי הדין, לרבות השלמת סיכומים בכתב, ובחנתי את הראיות והתיעוד שהוגש.

6.      כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם נאמר אחרת.

דיון

שאלת החבות

נסיבות אירוע התאונה

7.      התובע בוגר 12 שנות לימוד בתיכון מקצועי במגמת מסגרות וחשמלאות. לאחר שחרורו מצה"ל עבד, לטענתו, תחילה כשכיר בעבודות חשמל ושיפוצים ובהמשך כקבלן שיפוצים עצמאי. לטענת התובע, במסגרת עיסוקיו, ביצע עבודות אינסטלציה, קרמיקה, צבע, מסגרות וכיו"ב. יובהר ויודגש כי התובע, כפי שיפורט להלן, לא הציג כל תיעוד המעיד על עיסוקיו והכנסותיו עד לתחילת עבודתו אצל הנתבע כחודש ימים עובר לתאונה.

8.      מהראיות שהובאו הוכח כי הנתבע החל להעסיק את התובע בחודש מאי 1998, כחודש ימים לפני קרות התאונה. בחקירתו הנגדית טען התובע כי החליט לחדול לעבוד כעצמאי לאחר שקיבל הצעה מהנתבע להעסיקו, תוך שהובטח לו כי בהמשך יקודם בשכרו. (התובע בעמ' 8 לפרוטוקול ישיבת יום 23.1.12). טענתו זו של התובע נתמכת בעדות הנתבע שכדבריו "... הבטחתי לו שבהמשך נעלה אותו לאט-לאט אם הוא יהיה בסדר". (הנתבע בעמ' 23 לפרוטוקול).

מהראיות שהובאו, לרבות טופס התביעה לדמי פגיעה הנושא את חתימות התובע והנתבע, ואשר הוגש למל"ל ביום 21.7.1998, נכתב כי תפקידו של התובע הינו " כל בו ניק" (נספח 43 למוצגי התובע).

בחקירתו הנגדית אישר הנתבע כי התובע הציג עצמו כמי שעסק בעבודות שיפוצים.

9.       עובר לתאונה שכר הנתבע מחסן שאמור היה לשרת את העסק. הוכח כי תקרת המחסן הגיעה לכדי גובה של כ-6 מטר. (ר' עדויות התובע והנתבע בפרוטוקול ישיבת יום 23.1.12). בחקירתו הנגדית אישר הנתבע כי היה עליו להתאים את האולם לצרכיו וכי נעזר לשם כך, בין היתר באדריכל. במסגרת העבודות התבקש התובע לבצע עבודות שונות באולם. כן אישר כי העמיד לרשות התובע סולם שישמשו לעבודתו. לטענת התובע בתצהירו הנתבע והאדריכל החליטו על התקנת מאווררים בתקרת האולם וזאת לאחר שפיגומים שהוצבו באולם פורקו ובמקום בו ניצבו הותקן ציוד למדפים אשר מנע הרכבת הפיגומים בשנית. לטענת התובע, הנתבע שאל או שכר סולם גבוה במיוחד, עליו אמור היה התובע לטפס כדי לקבע את המאווררים לתקרה. לדברי התובע, אמר לנתבע כי הסולם אינו נראה לו יציב, וכי הסחורה והציוד המפוזרים במחסן אינם מאפשרים לעבוד. לטענתו, הנתבע השיב כי ידאג לפינוי הסחורה והציוד, אולם הוסיף ואמר כי על התובע לעשות שימוש בסולם שכן אין אפשרות אחרת.

למחרת היום הגיע התובע למחסן ונוכח כי אכן פינו את כל הסחורה והציוד. לדברי התובע, אותה עת  היו במחסן טכנאי העונה לשם אלכס שהועסק, ואשר מסתבר כי עד היום מועסק ע"י הנתבע, ועובד נוסף בשם ירון. לדבריו, ביקשם לעזור לו ולאחוז בסולם כשהינו עובד, אך הם היו עסוקים בענייניהם ולא יכלו להתפנות ולאחוז בסולם עבורו.

מוסיף וטוען התובע כי התקשר לנתבע, שהיה אותה עת בחנות בחולון, ובקשו שידאג לכך " שמישהו" יאחוז בסולם בעת שיטפס עליו. לדבריו, הנתבע השיב כי לא יוכל לסייע בידו וכי עליו לבצע את העבודה בכוחות עצמו.

10. לדברי התובע, נאלץ לעלות על הסולם כשבידו פלטה בשטח של כ-10X10 ס"מ אותה אמור היה לקבע לתקרה על מנת שניתן יהיה להתקין את המאוורר. לדברי התובע, טיפס על הסולם כשבידו הפלטה בלבד, על מנת לסמן את מיקומה בתקרה. במהלך עלייתו הזהירה רעד הסולם ובעודו מצמיד בידו האחת את הפלטה לתקרה, נפל הסולם לצד אחד  והתובע נפל לצידו השני. לדברי התובע, אינו זוכר את נפילתו על רצפת האולם, וכי יכול ואיבד את הכרתו לזמן קצר.

מוסיף וטוען התובע כי לאחר שנפל ניגשו אליו העובדים אלכס וירון, והם כנראה הזמינו אמבולנס שפינהו לבית החולים. (ס' 6-12 לתצהיר התובע).